בעיות זיכרון של הגיל השלישי 

הרפואה הסינית מפרידה בין הלב התחתון שהוא האיבר עצמו, לבין הלב העילי, שממוקם באזור העין השלישית והוא ביטוי של האצטרובל (Pituitary Gland). הרומאים השתמשו בידע הזה בכדי להגביר את הסבל של העולים על המוקד. הם שמו ספוגים לחים מעל הלב עצמו כאיבר ומעל המצח, אזור בעין השלישית. בכך האריכו האנשים לחיות יותר זמן וסבלם היה ממושך, הואיל והנשמה התקשתה לצאת מן הגוף והנפש שהוא התפתח לחיים, לא יכול היה לסגור את מעגל הסבל ולסיים את החיים.

הלב ברפואה הסינית, מהווה את אחד מהאיברים של יסוד האש. האמא של האש היא העץ, באם האנרגיה של העץ היא חלשה מסיבות כלשהן, אזי האש תהייה חלשה. כך גם, כאשר יש עודף מים, האש תהייה חלשה. מה המשמעות של הדבר? באם אנו כעוסים, מדוכאים ומתוסכלים לאורך זמן, אזי הכבד כאיבר, יינזק. ואכן, אנו נוטים לכעוס מסיבה מוצדקת ושאינה מוצדקת. הנזק לכבד יכול לבוא לידי ביטוי בכבד עצמו אך יכול לתת גם ביטוי באיבר בבן שלו, הלב. נזק זה יכול להיות באיבר עצמו כמו גם בחלק הנפשי שלו. וכאשר זה קורה, אזי תיתכנה הפרעות חשיבה וזיכרון.

דבר דומה יכול להתרחש כאשר אנו נפגע בכבד בחומרים כימיים למיניהם. במזונות שלנו מתועשים המכילים חומרים שרק בבית-החרושת של פינוי הרעלים- הכבד, אפשר להתמודד איתם. חומרי הריסוס של הירקות והפירות גם הם צריכים להתפנות דרך הכבד. העומס הניכר יכול להחליש את הכבד, ובכך- הלב יקבל פחות אנרגיה, האש שבו תפחת. כושר החשיבה והזיכרון יפגעו.

כאשר אנו נוטלים תרופות מסיבות כלשהן, ברוב המקרים הכבד הוא זה אשר מתמודד עם חומרים אלה. טיפולים כרוניים מחלישים את הכבד וכמובן יכולים לגרום לפגיעה בחשיבה, בריכוז ובזיכרון.

אנו מרבים להשתמש בממתיקים מלאכותיים מתוך אמונה שאנחנו נרזה, חומרים אלה בהכרח חייבים להתפנות דרך הכבד- שימוש ממושך ומרובה, אכן פוגע באנרגיה של הכבד. בחלק מן המקרים זה פוגע בחשיבה, בריכוז ובזיכרון. כיום, ישנן עובדות מדעיות מרובות אשר תומכות בפילוסופיה הסינית העתיקה.

להבות האש עצמן יכולות להתבלות ממספר סיבות של ניצולת יתר. הכוונה היא- החום הולך עם צחוק ובכי. וכאשר אנו מנצלים את זאת בצורה מוגזמת אזי גובה להבות באש- האנרגיה של הלב תקטן. וכאשר אין אספקה רבה ומפצה על אובדן זה, יתחיל חוסר באנרגיה של האש. החלק הגופני או הנפשי יכולים לבוא לידי ביטוי, ואז תתכן פגיעה בריכוז, בחשיבה ובזיכרון.

הכליות- המים ברפואה הסינית, מזינות את המוח. וכאשר אין לנו די אנרגיה ובאופן מתמשך, של הכליות. המוח דל באנרגיה ומתחיל לסבול. כל התפקודים של המוח בכלל פוחתים. כך גם החלק של הזיכרון יפגע. הכליות יכולות להילחש מניצול יתר של משאבי האנרגיה שלנו. אנו מתישים את עצמנו לאורך זמן, גופנית או נפשית ואז הכליות נחלשות. איננו ניזונים טוב, ואז אין מי שיטעין באנרגיה את הכליות. זהו החלק של הטחול-לבלב בהשפעתו על הכליות. בעולם המערבי אנו אוכלים בצורה קלוקלת עוד משחר נעורינו ובכך פוגעים הן בטחול-לבלב, ואז אנו גם יכולים לפגוע באינטלקט שלנו. כמו כן הזנת הכליות עצמן אשר כאמור פוגעות בתפקוד הכללי של המוח וכך גם בזיכרון ובחשיבה. הטחול-לבלב יהיה חלש גם כאשר עוצמת האש תהייה קטנה, כי האש היא זו אשר מייצרת את האדמה.

בכך אנו רואים כיצד נפתחים ונסגרים מעמלים הקשורים לתפקוד האיברים והשפעתם על הזיכרון. הגיל השלישי, אנו אספנו לא מעט מפגעים למיניהם. קיים חוסר איזון של האנרגיה הזורמת במסלולים ומה התימה שאז אנו ניזוקים יותר ממה שהיינו אמורים להיות באם היינו נשמרים לאורך כל השנים. הצעתי, כמו הפתגם ביהדות: "ושמרתם לנפשותיכם", ו-"יפה שעה אחת קודם".